הפריה חוץ גופית – IVF

הפרית מבחנה

בהתאם לתוצאות הברור הראשוני לסיבת הפריון מופנים הזוגות ישירות לטיפולי הפריה חוץ גופית או לטיפולי פריון אחרים הכוללים טיפולים הורמונאליים בשילובים שונים, עם או בלי השבחת הזרע והחדרתו לחלל הרחם בתהליך המוכר כהזרעה תוך רחמית.

באופן טבעי המפגש בין הביצית לזרע מתרחש בחצוצרה, ביחסי מין רגילים הזרע הנשפך לנרתיק שוחה דרך צוואר הרחם ,חלל הרחם והחצוצרה לעבר הביצית שיצאה מהשחלה.החדירה של תא זרע בודד לתוך הביצית נקרא הפריה.

לאחר ההפריה, הביצית המופרית נעה בחצוצרה לכיוון חלל הרחם במסע שנמשך כ 3-4 ימים. לאחר הגעתה לרחם הביצית המופרית שוהה בו כ 3-4 ימים נוספים עד ההשרשה ברירית הרחם.

לצורך קיומו של הריון יש צורך ב :

• ביוץ של ביצית תקינה
• זרע באיכות גרועה שגם לאחר השבחה לא תתאפשר הגעתו לקצה החצוצרה וחדירתו לביצית
• חצוצרה פתוחה
• אגן נקי מהדבקויות סביב השחלה או החצוצרות המאפשר את כניסת הביצית חצוצרה.
• כמו כן יש התייחסות למדדים נוספים כגון : גיל האישה, מספר שנות הנישואין, הריונות קודמים, ילדים וכו'

זוגות המופנים ישירות להפרייה חוץ גופית

• נשים ללא חצוצרות מסיבה גנטית
• נשים עם חצוצרות חסומות בעקבות דלקות או ניתוחים.
• נשים לאחר כריתת 2 החצוצרות לאחר גידולים, דלקות או הריונות מחוץ לרחם.
• איכות זרע גרועה, אשר תמנע הגעת הזרע לביצית והפרייתה בצורה טבעית
• נשים לאחר מספר נסיונות טיפול כושלים ללא כל סיבה ברורה – אי פוריות בלתי מוסברת

שלבי הטיפול בהפרייה חוץ גופית

לאחר ביצוע כל הבדיקות המקדימות המובילות לעובדה שהסיכוי הראלי הגדול ביותר להשגת הריון הינו באמצעות הפריה חוץ גופית, מופנה הזוג ליחידה לטיפול בהפרייה חוץ גופית.

• גירוי הורמונלי

מאחר ובאופן טבעי כל חודש מתרחש ביוץ של ביצית בודדת, על מנת להגדיל את הסיכוי ניתנות תרופות בדרך של זריקות המכילות את ההורמונים FSH  ו LH הגורמים לגיוס זקיקים והבשלתם.

הזרקת ההורמונים מתחילה בדרך כלל ביום השני או השלישי לווסת לאחר בדיקות אולטרהסאונד ובדיקות הורמונים השוללות מצב לא תקין של השחלות או הרחם.

משך ההזרקה משתנה בין אישה לאישה, אך בממוצע נמשך מידי יום כ 10 ימים. במשך ימים אלו נעשות בדיקות דם ואולטרה סאונד לבדיקת קצב התקדמות גדילת הזקיקים ורירית הרחם. תיזמון הבדיקות הנעשות מספר פעמים הוא בהתאם לתגובה השחלתית. במהלך המעקב ניתן לשנות את מינון ההורמונים בהתאם לתגובה.

• שאיבת הביציות

כאשר גודל הזקיקים ורמות ההורמונים שהם מייצרים מצביעים על זקיקים מוכנים, ניתנת זריקה המכילה את הורמון ה LH או HCG  שתפקידו לגרום לבשלות הסופית של הזקיק והביצית שבתוכו.לאחר כ 34-38 שעות מתבצע הליך שאיבת הביציות מהזקיקים.

פעולה זאת נעשית בהרדמה כללית קצרה ,מעין טשטוש הנועד למנוע מהאישה כאבים או תזוזה כאשר נעשה דיקור של הזקיקים. במקרים של טיפול במחזור טבעי שבו לא ניתן גירוי הורמונלי ויש רק זקיק אחד ניתן לבצע את ההליך ללא הרדמה.

לאחר חטוי הנרתיק ,נעשה דיקור דרך דופן הנרתיק עם מחט חד פעמית המכוונת לזקיקים הנמצאים בשחלות. המחט מקובעת על מתמר האולטרהסאונד כך שכל הפעולה נעשית בהסתכלות ישירה ומתמדת על מקום המצאות המחט בכל נקודת זמן של הפעולה.המחט מחוברת עם צינורית למכשיר ואקום הגורם לשאיבת הנוזל מהזקיק והעברתו למעבדה הצמודה לחדר ניתוח לחיפוש ביציות בנוזל. כל התהליך נעשה ברצף כך שמייד עם סיום דיקור הזקיקים בשתי השחלות ושאיבת הנוזל שבהם, האישה מתעוררת וניתן בזמן אמת לדעת אם וכמה ביציות היו בזקיקים שנשאבו.

במקביל לשאיבת הביציות, בן הזוג נותן זרע המועבר ישירות למעבדה לצורך בדיקה והכנה להפרייה של הביציות. בהתאם להיסטוריה הרפואית ואיכות הזרע נעשית החלטה האם לבצע הפרייה "רגילה" שבה הביצית והזרע לאחר השבחה מיוחדת מונחים בצלוחית המאפשרת לזרע האיכותי ביותר לחדור לביצית, או לבצע הליך של מיקרומניפולציה – ICSI שבו תחת מיקרוסקופ נבחר תא זרע אחד ומוזרק לתוך הביצית. הליך זה נעשה בדרך כלל במקרים של תאי זרע בודדים באיכות גרועה או במקרים של כשלונות הפרייה קודמים וחוזרים.

IMSSI – במקרים של תאי זרע בודדים באיכות ירודה במיוחד וכשלונות חוזרים, ניתן לבצע פעולה של חיפוש ומיון תאי זרע במיקרוסקופ בהגדלה גדולה מהרגיל ולהכינם להפרייה לפי עדיפות בהתאם לאיכותם .

לאחר יממה נבדקות הביציות להוכחת קיומה של הפריה ובהמשך נבדקות מידי יום עד ההחלטה על מועד ההחזרה, ביום 2 ,3 או 5 לאחר ההפריה. מועד ההחזרה נקבע לפי איכות הביציות המופרות, מספרן, גיל האישה והיסטוריה של טיפולי הפיריון הקודמים.

החזרת הביציות המופרות

הליך החזרת הביציות המופרות (הנקראת בשפה היומית החזרת עוברים), נעשה ללא הרדמה, מלבד מקרים מיוחדים. לאחר חיטוי הנרתיק מועבר קטטר חד פעמי דרך צוואר הרחם לתוך חלל הרחם. הקטטר מכיל את מספר העוברים המיועדים להחזרה אשר הוטען על ידי האמבריולוגיה. בני הזוג יכולים לראות על מסך את העוברים המיועדים להחזרה לפני הטענתם בקטטר ההחזרה. האישה מתבקשת לשתות מים ולא להתרוקן. כאשר שלפוחית השתן מלאה, היא מאפשרת הסתכלות באמצעות אולטרהסאונד בטני על מהלך הקטטר ומיקום החדרת העוברים ברחם. לאחר החדרת העוברים, ניתן להתרוקן משתן ולהתלבש. אין צורך בשכיבה או השהיה לאחר הפעולה, העוברים לא "נופלים" מהרחם.

בדרך כלל לאחר החזרת הביציות המופרות, ניתנת תמיכה הורמונאלית עד שמתבצעת בדיקת הדם להריון, כשבועיים לאחר ההחזרה. במהלך תקופה זאת אין מגבלה לפעילות או עבודה של חיי היום יום מלבד במקרים מיוחדים וחריגים.

במקרים שבהם הוכח שאין אפשרות להשתמש בזרע בן הזוג או בביציות בת הזוג, ניתן לשלב בטיפול תרומת זרע או תרומת ביצית. במקרים של בעייה רחמית ניתן להחזיר לרחם פונדקאית.

סיכונים ותופעות לוואי

הסיכונים ותופעות הלוואי קשורים לטיפול ההורמונאלי, להליך השאיבה וההחזרה ובהמשך למהלך ההריון בעיקר אם מדובר בהריון מרובה עוברים.

השפעת ההורמונים

מטרת החשיפה המוגברת להורמונים לצורך הגירוי השחלתי הינה להשיג מספר גדול של זקיקים המכילים ביציות. לפיכך שכיחה הופעת שחלות מוגדלות משמעותית לעומת מחזור טבעי (כ 10 ס"מ לעומת כ 3  במצב ללא גירוי), גודל זה הינו ממוצע ותלוי במספר הזקיקים המתפתחים בשחלה. כתוצאה מכך יש תופעה של כאבי בטן, נפיחות הבטן, לעיתים צבירת נוזלים ובצקות וכמו כן עלולים להופיע כאבי ראש,שינויי מצב רוח וחוסר סבלנות. כל זה בנוסף לאי הנוחות ולטרדה הקיימים בהזרקות יום יומיות במשך כ 10 ימים והצורך בהתייצבות מספר פעמים לצורך בדיקות דם ואולטרהסאונד.

בהמשך לאחר שאיבת הביציות מהזקיקים, הם מתמלאים חזרה בנוזל, גדלים והופכים להיות ציסטות, שמשמעותן זקיק מלא בנוזל. כתוצאה מהתמיכה ההורמונאלית השחלה עלולה לגדול למימדים ניכרים,עם הופעת נוזל חופשי באגן,כאבי בטן ולעיתים קוצר נשימה. במידה ומושג הריון יש החמרה בכל התופעות הנ"ל בשל ההורמונים המופרשים מהשליה עד סוף השליש הראשון של ההריון (שבוע 13). תופעת לוואי נוספת הינה הריון מרובה עוברים. כל שמספר העוברים המוחזרים גדול יותר, גדל הסיכון להריון מרובה עוברים ולכן כיום הנטייה להחזיר עובר אחד או שניים בהתאם להיסטוריה הרפואית לעומת 4,5, ואפילו יותר עוברים בעבר.

שאיבה והחזרה

במהלך השאיבה מוחדרת מחט המורכבת על מתמר האולטרהסאונד דרך דופן הנרתיק עד לשחלה. הפעולה נעשית בהרדמה,אמנם קצרה וקלה, אך עדיין יכולים להופיע סיבוכים קלים או רגישות לחומר ההרדמה.

סיבוכים נוספים שהינם נדירים הם פגיעה בשלפוחית שתן, מעי, או קרע בשחלה בעקבות הדיקורים. במרבית המקרים הנ"ל הטיפול הינו שמרני, פעילות כירורגית נדירה ביותר.

במצב נורמלי אחרי דיקור השחלות יוצא נוזל מהזקיק הנדקר לבטן ,ולעיתים יש דימום קל הנצפה אולטרהסאונד, זאת תופעה מורכת אשר אינה דורשת טיפול התערבותי מעבר לשתייה מרובה ומשכחי כאבים.

החזרת העוברים נעשית בהליך כמו בדיקה גינקולוגית ללא הקדמה. הסיכון לנזק או זיהום בעקבות החדרת הקטטר לרחם נדירים ביותר.